דמיינו עץ שנמצא על ראש של הר

העץ הזה הוא בדיוק כמו בן אדם עם שורשים בקרקע ענפים, ענפיפים ועלים המוצגים לראוות כל.י

על גוף העץ ישנם חללים ופתחים קטנים

שכאשר נושבת הרוח היא נכנסת לחללים האלו

ואז בזמן סערה אפשר לשמוע את התהודה מתוך גוף הגזע ואת הרעש שיוצרים הענפים.י

אחרי זמן מה הרוח נרגעת והעץ חוזר לשלווה ולשקט הטבעיים שלו ללא שום רעש.י

וזו מה שנקראת מנגינת האדמה

הרוח הנושבת דרך החללים והפתחיםואלו הן הדלתות בין עולמנו הפנימי והעולם שמחוץ אלינו.י

זוהי נקודה חשובהבגלל שרגשות הינם תמיד תגובות של העולם

הפנימי שלנו כלפי העולם החיצוני.י

זה רק טבעי ונורמלי לחוות הוריקנים וסערות,יגשמים חזקים ורוחות גדולות או אפילו סתם טפטופים קלים, אבל הדבר החשוב ביותר בשביל

העץ הוא לדעת להתכופף עם הרוח, לעקוב אחרי האלימות של הרוח והתנועות שלה ואחרי זה לשוב לרוגע ולמצב של שלווה חסרת תנועה.י

התגובה הזו בטבע לרוח היא אנלוגיה לרגשות אנושיים,י

זה רק נורמלי בשביל אדם המתקיים בין שמיים וארץ לחוות רגשות עזים ולפעמים להיות מאוד מונע על ידם אך הדבר החשוב הוא לדעת להשיב

את האיזון ולחזור לשלווה חסרת התנועה

דרך כל עולמם הפנימי.י

נקודה שחשוב לציין היא שהעץ מקבל את הרוח

הוא לא בא ואומר אני לא רוצה את הרוח הזו היום!י

הוא מקבל אותה ונותן לה לדעוך ולא נלחם בה.י

אנחנו כבני אדם כאשר אנחנו מנסים לדחות סיטואציה מסויימת מאיתנו או לחלופין רוצים דבר מה יותר מידי

זוהי התחלה של דיסהרמוניה.י

זוהי הסיבה שביער ישנם המון עצים שבזמן סערה או בזמן מזג אוויר שליו תמיד נותנים את הרושם שהם כולם מנגנים יחדיו.י

אבל בחברה האנושית ברוב המקרים זהו לא המצב

כל אחד מאיתנו מנסה לנגן את המנגינה האישית שלו

וככה זוהי כבר לא מנגינה אלא דיסהרמוניה של צלילים ורגשות.י

שלווה

נראת לנו כמשהו מיוחד, כמשהו שיש להשיג אותו וכפסגת השאיפות אבל זהו למעשה מצבנו הטבעי ביותר.י

להיות בשלווה לא אומר לא לחוות רגשות

אלא לא לתת לרגשות להרוס את עולמינו הפנימי ולדעת לתת להם לחלוף כמו הסערה ביער.י

זה נורמלי להרגיש אבל כאשר רגש אחד מתעלה מעל כולם ונשאר בתודעתינו הרבה זמן, ככה בדיוק מתחילה מחלה.י

אז לכן עצתי לכם היא

תנו לרוח לחלוף 🙂י

ותחזרו לשלווה חסרת התנועה הלא היא בפשטות

המצב הטבעי שלנו.י